פצעי לחץ בעכוז - למה הם נוצרים בשכיבה ובישיבה
העכוז נמצא בסיכון לפצעי לחץ גם כשההורה שוכב על הגב וגם כשהוא יושב בכורסא או בכיסא גלגלים. פצעי לחץ בעכוז נוצרים כשהעור והרקמה שמתחתיו נדחסים לאורך זמן בין העצם לבין המזרן, הכורסא או הכיסא. הלחץ פוגע בכלי הדם הקטנים שמספקים לעור חמצן ותזונה, ובשלב הראשון רואים רק אודם מקומי. אם הלחץ על אותו מקום נמשך, הנזק מעמיק עד השריר ואפילו העצם.
בקצרה
- העכוז נפגע גם בשכיבה על הגב וגם בישיבה, ולכן כשההורה עובר מהמיטה לכיסא ובחזרה, העכוז לא מקבל הפסקה מהלחץ.
- החלקה במורד המיטה או קדימה בכורסא מוסיפה ללחץ כוח גזירה, שפוגע ברקמה.
- אודם בעכוז שלא מחוויר בלחיצה הוא הדרגה הראשונה של פצע לחץ.
- בשכיבה משנים תנוחה לפחות כל שעתיים, ובישיבה זזים או מתרוממים כל 30 דקות, לפי היכולת.
למה פצעי לחץ בעכוז נוצרים גם בשכיבה וגם בישיבה?
המקום שבו נוצר פצע לחץ תלוי בתנוחה של המטופל ובכמה הוא מסוגל לזוז. מי ששוכב על הגב עלול לפתח פצעי לחץ בעכוז, בשכמות, בקרסוליים ובקרקפת. מי שיושב בכיסא גלגלים עלול לפתח אותם בכתפיים, במרפקים, באמות, בירכיים, בקרסוליים, ושוב בעכוז.
לכן העכוז הוא נקודה שחוזרת בשתי התנוחות. הטבלה מרכזת מה משתנה בין שכיבה לישיבה:
| מה בודקים | בשכיבה | בישיבה |
|---|---|---|
| מה גורם להחלקה | ראש מיטה שמורם מעל 30 מעלות | ישיבה בלי תמיכה יציבה, כשהגוף גולש קדימה |
| כל כמה זמן משנים תנוחה | לפחות כל שעתיים; בשכיבה על הצד מטים את הגוף עד 30 מעלות | זזים מצד לצד או מתרוממים כל 30 דקות, לפי היכולת; בכיסא גלגלים משנים תנוחה כל שעה, ומי שלא זז בכוחות עצמו יושב עד שעתיים |
| מה מפזר את הלחץ | מזרן ייעודי למניעת פצעי לחץ, וכריות לתמיכה בתנוחות השונות | כרית ישיבה שמותאמת למטופל, ולא כרית בצורת טבעת |
המטופלים בסיכון גבוה יותר
הסיכון לפצעי לחץ בעכוז עולה כשמצטברים כמה מהגורמים האלה:
- ריתוק למיטה או לכיסא, וקושי לזוז בכוחות עצמו.
- חוסר תחושה בחלק מהגוף או בכולו.
- חוסר שליטה על סוגרים, שגורם לרטיבות מתמשכת בעור.
- חסרים תזונתיים.
- תפקוד מנטלי ירוד.
מבוגרים שמרותקים למיטה וחולים כרוניים שמוגבלים בניידות הם קבוצת הסיכון המוכרת. אצלם כדאי להתחיל בבדיקה היומית ובשינויי התנוחה עוד לפני שמופיע אודם.
החלקה וחיכוך במיטה ובכורסא
פצע לחץ נוצר לרוב מעל בליטת עצם, מלחץ ישיר, מכוח גזירה או משניהם. כוח גזירה פועל כששכבה אחת של רקמה זזה נגד שכבה אחרת, למשל כשהגוף גולש על המשטח שהוא שוכב או יושב עליו. בעכוז זה קורה בשני מצבים מוכרים:
- כשמרימים את ראש המיטה מעבר ל-30 מעלות, הגוף מחליק למטה, והעור בעכוז משתפשף. לכן ראש המיטה מורם לכל היותר ל-30 מעלות, חוץ מזמן האכלה, ואז לא יותר משעה.
- כשהגוף גולש קדימה בכורסא, העור בעכוז משתפשף גם כן. לכן חשוב לשבת עם תמיכה בכל חלקי הגוף, כדי שהגוף לא יחליק.
חיכוך נוצר גם בזמן שינוי תנוחה, מסדין שאינו מתוח ומבגדים לא מתאימים. מצעים יבשים, נושמים ומתוחים, ובגדים בלי כפתורים ורוכסנים, מורידים חלק מהחיכוך.
הסימנים הראשונים שבודקים בעכוז
את העכוז קשה להורה לבדוק בעצמו, ולכן את הבדיקה היומית עושה בדרך כלל מי שמטפל בו. בודקים בעיקר את האזורים הקרובים לעצם, ומחפשים את הסימנים האלה:
- שינוי בצבע העור: אדמדם, סגלגל או כחול.
- עור חם או קר במגע.
- שינוי בתחושה, כאב או אי נוחות.
- שפשוף, שלפוחיות או פריחה.
חשוב לדעת
אודם שלא מחוויר בלחיצה הוא הדרגה הראשונה של פצע לחץ. כשרואים אותו, מורידים את הלחץ מהאזור ומעדכנים את הצוות המטפל, שקובע את הטיפול בפצע לחץ לפי המצב.
רטיבות, עור יבש ותזונה
באזור העכוז, גם רטיבות פוגעת בעור. חוסר שליטה על סוגרים משאיר את העור רטוב לאורך זמן, ולכן מקפידים שהעור יהיה יבש, מאוורר ונקי משתן, מצואה ומזיעה. על עור שיבש מדי מורחים קרם לחות, בעיקר באזור העכוז. ודבר אחד לא עושים: לא מעסים את העור מעל בליטות העצם.
הבדיקה והניקוי הם חלק מאותה שגרה: מי שבודק את העכוז פעם ביום רואה גם אם העור לח מדי או יבש מדי.
גם התזונה משפיעה על העור. תזונה עשירה בחלבון ובקלוריות, ומספיק שתייה כדי למנוע התייבשות, הן חלק מהשמירה עליו.
ישיבה ממושכת בלי עומס על העכוז
מי שיושב שעות בכיסא גלגלים או בכורסא צריך משטח שמפזר את הלחץ ותומך באזורים הרגישים, ובראשם הישבן. כל אמצעי מתקדם להפחתת לחץ עדיף על מזרן רגיל. בבית משתמשים בדרך כלל במזרן אוויר בשכיבה, ובכרית ישיבה מג'ל או מקצף בישיבה. כרית בצורת טבעת לא יעילה ולא מומלצת. את כרית הישיבה מתאימים אישית למטופל.
גם כיסא הגלגלים עצמו משפיע: לחץ ממושך בישיבה נוצר למשל בכיסא גלגלים שאינו מותאם למטופל, ולכן התאמת הכיסא היא חלק מהמניעה.
כרית ישיבה לכיסא גלגלים
כרית ישיבה נועם של סביון מיועדת למשתמשים בסיכון בינוני עד גבוה לפתח פצעי לחץ בגלל ישיבה ממושכת. יש בה בסיס קשיח ליציבות ושכבה של ספוג זיכרון (ויסקו). העיצוב שלה מפריד בין הירכיים ומונע החלקה מהכרית, ורצועה קושרת אותה לכיסא. הכיסוי שלה אנטיבקטריאלי, והיא מגיעה במגוון גדלים.
489.00 ₪
בשכיבה: הגנה גם על עצם הזנב
בשכיבה, הבסיס הוא שינוי תנוחה לפחות כל שעתיים. בשכיבה על הצד מטים את הגוף עד 30 מעלות, ומניחים כריות בין הברכיים ובין הקרסוליים. אבל גם מי ששוכב רוב היום יושב לפעמים במיטה, למשל בזמן הארוחה, ואז העומס חוזר אל העכוז ואל עצם הזנב.
כשההורה יושב במיטה
בשניים מהמזרנים לפצעי לחץ של סביון יש מנגנון שנועד בדיוק למצב הזה. במזרן הדינאמי גליל יש מצב מיוחד שמגן על עצם הזנב בזמן ישיבה במיטה. במזרן האוויר נגב יש חיישן תנוחה שמזהה את זווית המיטה ומתאים את הלחצים, כדי למנוע שקיעה באזור עצם הזנב כשיושבים במיטה. מזרן הויסקו עובד בלי מנגנון כזה, והכיסוי שלו מסייע להפחית כוחות גזירה וחיכוך.
שאלות נפוצות על פצעי לחץ בעכוז
איך נראה פצע לחץ בעכוז בהתחלה?
בהתחלה רואים אודם מקומי על עור שלם. אם האודם לא מחוויר בלחיצה, זו הדרגה הראשונה של פצע לחץ. בעור כהה הצבע עשוי להיראות אחרת, ולכן בודקים גם שינוי בחום ובמוצקות של העור. סימנים נוספים הם עור חם או קר במגע, שינוי בתחושה וכאב.
כמה זמן אפשר לשבת בלי לזוז?
מי שלא זז בכוחות עצמו יושב עד שעתיים. כשאפשר, כדאי לזוז מצד לצד או להתרומם כל 30 דקות, ובכיסא גלגלים לשנות תנוחה כל שעה.
איפה בדיוק נוצר פצע לחץ בעכוז?
פצע לחץ בעכוז נוצר מעל בליטות העצם באזור, במקומות שבהם העצם קרובה לפני העור. כשההורה יושב במיטה, העומס עובר גם אל עצם הזנב.
האם אפשר למנוע פצעי לחץ בעכוז בבית?
המניעה בבית נשענת על ארבעה דברים: שינויי תנוחה ותנועה לפי היכולת, אביזרים שמפזרים את הלחץ על שטח גדול, כמו מזרנים וכריות, עור נקי ויבש, ותזונה טובה.
למה לא מרימים את ראש המיטה מעל 30 מעלות?
כשמרימים את ראש המיטה מעבר ל-30 מעלות, הגוף מחליק למטה והעור בעכוז משתפשף. בזמן האכלה אפשר להרים אותו יותר, אבל לא יותר משעה.